תאונות דרכים

תאונות דרכים ופיצוי על נזקי גוף: כך פועל החוק בישראל

בתחום תאונות הדרכים בחר המחוקק הישראלי בדרך שונה משאר דיני הנזיקין. במקום לברר מי אשם בתאונה, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע שכל נפגע גוף זכאי לפיצוי, והשאלה היחידה היא מי משלם. כדי להבין את החוק צריך להכיר גם את מה שהוא נותן וגם את מה שהוא מגביל.

אחריות מוחלטת

העיקרון המרכזי הוא אחריות מוחלטת: הנפגע אינו נדרש להוכיח שמישהו התרשל, ואשמתו שלו אינה מפחיתה מהפיצוי. נהג שגרם לתאונה ברשלנותו זכאי לפיצוי על נזקי גופו בדיוק כמו נוסע שלא עשה דבר.

לצד זה קובע החוק את עקרון ייחוד העילה: מי שזכאי לפיצוי לפי החוק אינו יכול לתבוע על אותו נזק גוף בעילה אחרת, כגון רשלנות.

מהי תאונת דרכים

החוק מגדיר תאונת דרכים כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. ההגדרה נשמעת פשוטה, אך היא מוקד של התדיינות רבה: האם פציעה בעת עלייה לרכב או ירידה ממנו נכללת? ומה לגבי פריקה וטעינה, או תיקון דרך? התשובה תלויה בפרטי המקרה, ולעיתים היא שמכריעה אם התביעה תתברר לפי החוק הזה או לפי דיני הנזיקין הרגילים.

את מי תובעים

הכלל הוא שכל נפגע פונה למבטחת של הרכב שאליו הוא קשור:

  • נהג תובע את המבטחת של הרכב שבו נהג.
  • נוסע תובע את המבטחת של הרכב שבו נסע.
  • הולך רגל תובע את המבטחת של הרכב שפגע בו.

כשאין ביטוח בתוקף, או כשהנהג הפוגע ברח ולא זוהה, נכנסת לתמונה קרנית – קרן שהוקמה בחוק כדי לפצות נפגעים שאין להם ממי לתבוע.

מי אינו זכאי

החוק שולל את הזכאות במקרים מעטים, ובהם מי שגרם לתאונה במתכוון, מי שנהג בלי רישיון נהיגה או בלי ביטוח חובה, ומי שהשתמש ברכב לביצוע פשע. בחלק מהמקרים האלה נותרת לנפגע האפשרות לתבוע לפי דיני הנזיקין הרגילים.

המחיר של פיצוי בלי אשם: תקרות

בתמורה לוויתור על הוכחת האשם, החוק מגביל את הפיצוי בשני ראשי נזק מרכזיים:

  • כאב וסבל – מחושב לפי נוסחה שבתקנות, על בסיס שיעור הנכות, ימי האשפוז וגיל הנפגע, ועד סכום מרבי שקבוע בחוק.
  • הפסד השתכרות – שכר שעולה על שילוש השכר הממוצע במשק אינו מובא בחשבון.

שאר ראשי הנזק, כגון הוצאות רפואיות, עזרת הזולת וניידות, נפסקים לפי הנזק שהוכח.

המומחים הרפואיים

גם כאן החוק חורג מהכלל. הצדדים אינם מגישים חוות דעת רפואיות מטעמם. בית המשפט הוא שממנה מומחה רפואי, והמומחה קובע את שיעור הנכות. לשם כך על התובע להראות ראשית ראיה לכך שנותרה פגיעה בתחום הרלוונטי. הבקשה למינוי מומחים היא לכן אחד השלבים החשובים בתיק.

כשהתאונה היא גם תאונת עבודה

תאונת דרכים שאירעה בדרך לעבודה או במהלכה היא גם תאונת עבודה, והנפגע זכאי גם לגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי. לשני ההליכים יש קשר הדוק: שיעור הנכות שנקבע בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי מחייב, ככלל, גם בתביעה מול חברת הביטוח, והגמלאות מנוכות מהפיצוי. לכן ההתנהלות בביטוח הלאומי משפיעה ישירות על התביעה כולה.

תשלום תכוף

נפגע שנזקק לכסף עוד לפני שהתביעה מסתיימת רשאי לדרוש תשלום תכוף, לכיסוי הוצאות הריפוי ולמחייתו ולמחיית משפחתו בתקופת הביניים.

התיישנות

תקופת ההתיישנות היא שבע שנים מיום התאונה, ולקטינים חלים כללים מיוחדים. כשהתאונה היא גם תאונת עבודה, חלים בנוסף המועדים הקצרים יותר של הביטוח הלאומי.

לסיכום

החוק מבטיח לנפגע פיצוי בלי להידרש לשאלת האשם, ומגביל בתמורה את היקפו. בתוך המסגרת הזאת, גובה הפיצוי נקבע בעיקר לפי שיעור הנכות שייקבע ולפי הוכחת הפגיעה בהשתכרות.

להרחבה על השירות: תאונות דרכים. לייעוץ ראשוני: צור קשר.

המידע במאמר הוא מידע כללי. כל מקרה נבחן לגופו, והמאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו.

התקשרו WhatsApp דוא"ל